פעילות קרן קרומר 2008-2017

מענקים ע"ש ג'רלד קרומר ז"ל
קרן קרומר הוקמה בכדי לקדם פלורליזם, אתיקה יהודית ותיקון עולם, בזמן שהיא מחזקת חשיבה מקורית ופרויקטים המקרבים בין קבוצות שונות לטובת הציבור.

על בסיס עקרונות אלה, בחרה בחמש השנים האחרונות, ועדה מטעם משפחת קרומר וחבריה את הארגונים הזוכים במענק ע"ש קרומר, מבין המוענקים של הקרן החדשה לישראל.

2008 חיזוק הקולות הסובלניים בקרב האוכלוסיה האורתודוכסית: "י"ב בחשוון" הוקמה על ידי קבוצת הורים מרחובות במטרה לעודד פתיחות, פלורליזם וסובלנות ולפתח תכניות חינוכיות, פורמאליות ובלתי פורמאליות עבור הסקטור הדתי לאומי.

2009קהילתיות יהודיות חילונית: "בינה – מרכז לזהות יהודית ותרבות עברית – פרויקט בינה בבאר שבע" הפרויקט הקהילתי הוקם כדי לעודד התחדשות יהודית והעצמה קהילתית בשכונות מצוקה, תוך שיתוף פעולה עם התושבים המקומיים. הפרויקט החל בדרום תל אביב ומאז התרחב גם לרובע ד' בבאר שבע. פרויקט "בינה בשכונה" מקיים פעילויות חינוכיות פורמאליות ובלתי פורמאליות עבור ילדים ונוער, מתמקד גם בבוגרים צעירים, מעודד מעורבות של נוער מקומי בפעילות חברתית ותומך בפעילויות לחינוך מבוגרים וסיוע לקשישים.

2010קידום חינוך איכותי לבנות דתיות: "מדרשת קמה" – על פי מודל בית ספר פלך הירושלמי, "מדרשת קמה" נוסדה בירוחם כדי להעניק לבנות דתיות, מזרחיות מן הפריפריה החברתית והגיאוגרפית הזדמנות לרכוש השכלה ברמה גבוהה ובאווירה פתוחה אשר שמה דגש על התפתחות הזהות האישית, העשרה, מעורבות קהילתית וכלים להצלחה אקדמית.

2011יהדות וסביבה: "טבע עברי" הפרויקט עושה שימוש במסורת היהודית לקידום אחריות סביבתית וחברתית. הארגון מורכב מפעילים דתיים ולא דתיים כאחד ומטרתו להעמיק את המחויבות של אזרחי ישראל לאורח חיים בר-קיימא. מטרה זו משתלבת בראיית המשבר הסביבתי כמשבר עולמי הנובע מהתנהלות אנושית ואת הפתרון לו ככזה הכולל לקיחת אחריות מקומית, מתוך תרבותנו ומורשתנו. באמצעות העלאת מודעות וסיוע לפעילות קהילתית מקומית, "טבע עברי" שואף להפוך את ערכי החברה והסביבה הנטועים במסורת היהודית לאבני יסוד בתרבות ובחברה הישראלית.

2012 יהדות ואקטיביזם חברתי: "ממזרח שמש" פועל לקידום אקטיביזם חברתי דרך הפריזמה של תרבות ומורשת מזרחית. הארגון הוקם על ידי אנשי חינוך מזרחיים כבית מדרש למנהיגות חברתית, שמטרתו לטפח מנהיגים ופעילים הפועלים מתוך הזדהות עם המסורות היהודיות שהגיעו לישראל מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. כיום בתי המדרש של הארגון והקהילות הלומדות מחזקים מנהיגות הקהילתית, מדריכים רבנים ומעצימים צעירים מן הפריפריה.

2013 מאבק בגזענות: "פורום תג מאיר" באמצעות תמיכה והנחייה של הקרן החדשה לישראל, הוקם הפורום בשנת 2011 במטרה להביע סולידריות עם הקרבנות של אירועי תג מחיר המבוצעים נגד בני כל הדתות ופעילי זכויות אדם. פורום תג מאיר, מונה כעת מעל 51 ארגונים, מגיב לטרור תג מחיר תוך יממה, באמצעות קיום משמרות הזדהות וביקורים אצל הנפגעים. פורום תג מאיר פועל יחד עם מחלקת ההסברה של הקרן החדשה לישראל ושתיל על מנת לחזק את הקמפיינים הציבוריים שלהם באמצעות המדיה החברתית. למשל, פורום תג מאיר, הקרן החדשה לישראל ושתיל ניהלו קמפיין נגד מועמדותו של הרב שמואל אליהו כרב הספרדי הראשי. בתפקידו הנוכחי כרב הראשי של העיר צפת, אליהו השמיע דברי הסתה אשר הובילו לאלימות נגד תושביה הערבים של העיר. אליהו הפסיד במירוץ לרבנות הראשית, בין היתר, תודות לתמיכה הרחבה בפייסבוק בדף הקרן החדשה לישראל, שם נשלחו 60,000 מכתבים לוועדה הבוחרת עם הדרישה שלא לבחור בו כרב ראשי. קמפיין זה ממשיך כעת שכן אליהו מתמודד כעת על תפקיד הרב הראשי של ירושלים. פורום תג מאיר דורש גם אכיפה טובה יותר מצד רשויות אכיפת החוק ונקיטת צעדים להפחתת הגזענות וההסתה. בחודש ספטמבר האחרון, יזם הפורום שתי ישיבות בוועדת החינוך של הכנסת כדי לדון בדו"ח על מעשי תג מחיר בין השנים 2009-2013 וכן בצעדים החינוכיים שיש לנקוט למניעת הגזענות.

2014 יצירת חזון משותף: "שחרית" נוסדה בשנת 2012, במטרה לטפח שותפויות החוצות את החברה הישראלית. שחרית מסורה לחינוך ציבורי ופועלת לשילוב כלל הקולות בחברה הישראלית לשיח האזרחי, תוך אמפתיה לחלקיה השונים, וליצירת שיח דמוקרטי שיאפשר לכלל הפסיפס החברתי בישראל לקחת בו חלק. מתוך מרקם זה, תצמח חברה שמחזקת את הקהילות החברתיות, תרבותיות ודתיות שלה ותיצור קירוב לקידום מטרות משותפות. פעילות שחרית כוללת ביצוע סקרים, הפעלת מכון מחקר לשיח אינטלקטואלי ויוזמות ליצירת שותפויות בין נציגים של קבוצות שונות, במיוחד מן הפריפריה.

מטרותיה של שחרית כוללות העמקה והרחבה של פעילויותיה בערים ובישובים מקומיים, בהם הצליחה לתרגם את הרעיונות למעשים בשטח; המשך הרחבה של יוזמות המאתרות ומטפחות שותפים בתוך השלטון המקומי (מגזר חרדי, פלסטיניים-ישראלים, רוסים ומזרחים) וכן טיפוח יוזמות רב-תרבותיות המגשרות בין הקהילות.
הישגים מרכזיים של שחרית כוללים:
קבוצה אקדמית פועלת באוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' מנחם מאוטנר וניסים מזרחי במטרה לבחון מהם הגורמים לניכור מליברליזציה והשמאל וכיצד ליצור איזון בשיח האידיאולוגי.
סקר של ישראלים חרדים, המדגיש את קשת הדעות הקיים בתוך הקהילה. תוצאות הסקר פורסמו במסגרת סדרת כתבות בעיתון מעריב.
קבוצת "מעורבות" של נשים חרדיות השואף להדגשת הקול הנשי החרדי במרחב הציבורי ובתחום המדיניות.
• קבוצה עובדת בתחום זכויות אדם ומסורת יהודית המחברת אנשי מקצוע מהאגודה לזכויות האזרח וממערכת החינוך של ש"ס (מערכת חינוך חרדית מזרחית).
תכנית חדשה של שחרית, "120", שואפת לאתר מנהיגים צעירים בקהילות שונות (דתיות, אתניות ופוליטיות) המייצגים את החברה הישראלית ולהביא אותם יחד לפרויקט במשך שנה, במהלכה הם לומדים על קהילות המוצא השונות של המשתתפים ודרכים שונות לבנות בסיס משותף כדי לשבור את הדיכוטומיה הקיימת ולהגדיר את הפוליטיקה הישראלית הנוכחית. במהלך התכנית, מנהיגים צעירים אלה זוכים לליווי מקצועי ואישי ע"י פוליטיקאים לשעבר אשר מסייעים להם לבנות את עתידם הפוליטי.

2015 חיזוק הקולות המתונים בקהילה האורתודוקסית: " נאמני תורה ועבודה".
תנועת נאמני תורה ועבודה מחויבת לקידום קול דתי מתון ולהילחם בקול הדתי הקיצוני.
מטרותיה לחנך לערכי דמוקרטיה, סולידריות חברתית וסובלנות לקהילה הדתית, באמצעות חינוך ציבורי (בין השאר באמצעות פרסומים, סמינרים, דיון פומבי וחוגי בית), תמיכה, קשרים והעצמה.

להלן הישגי תנועת "נאמני תורה ועבודה" בשנה החולפת:
• ניצחון בעתירתה לבג"ץ לחייב הליך דמוקרטי יותר בתהליך בחירת רבני העיר וכן שינוי בפועל של התקנות.
• חקיקה בנושאי דת ומדינה, שכללה שינוי בהרכב הוועדה לבחירת הדיינים וחוק ההמרה –
• פרסום שש חוברות לצעירים שאינם יהודים, בנושא גישות כלפי עבודה, חברה משותפת (מגדר, וכו').
• בניית תכנית לתקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך, ביוזמת "נאמני תורה ועבודה", אשר אושרה על ידי שר החינוך דאז, שי פירון. המאמצים כעת נעשים על ידי החברה האזרחית כדי לקדם את התוכנית הזאת.
• בוטל מימון תקנה אשר התירה הפרדה על רקע מגדרי לגילאי 4-6 במערכת החינוך הדתי.
• פרויקט "למען תשכיל" לחיזוק לימודי המדע הושק במערכת החינוך הדתית, במקביל לפרסום מחקרים וקמפיין ציבורי. בנוסף פורסם דו"ח בנושא אליטיזם במערכת החינוך הדתית במסגרות "תלמודי תורה" ועסקנים דתיים, כחלק מקמפיין לעידוד הורים לבחירת מסגרות חינוכיות "רגילות" ולא מסגרות אליטיסטיות.
במהלך השנים האחרונות, "נאמני תורה ועבודה" יזמו פרויקט באוניברסיטאות בשם "זמן לפעולה". הפרויקט נוסד על מנת להילחם בבדלנות הקיצונית במגזר הדתי והוא מופעל ב 5 אוניברסיטאות מובילות. קבוצות הסטודנטים נפגשות על בסיס קבוע ודנות בנושאים כגון דת ומדינה, מגדר, יהדות, פלורליזם ודמוקרטיה. כמו כן מתקיימות פעילויות חברתיות ואירועים בשבתות. מאז נוסדה התכנית, פעילי "תורה ועבודה" מנהלים תכנית למנהיגים צעירים ובה למעלה מ 300 צעירים, במטרה לקדם מתינות וערכים דמוקרטיים בקהילות הדתיות.
בנוסף, מתוכננים השנה השקת קמפיין ציבורי וחקיקה להגבלת זמן כהונה של הרבנים וכן פרסום סקר מקיף על הטקסטים אשר נעשה בהם שימוש במערכת החינוך הדתית, בדגש על איתור טקסטים בעלי תוכן של אפליה מגדרית והקצנה דתית.

2016 פרויקט קהילות משותפות: "גבעת חביבה". גבעת חביבה הינה ארגון ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 1949 כמרכז הארצי לחינוך של הקיבוץ הארצי. הארגון מתמקד בקידומן של ערבות הדדית, שוויון אזרחי ושיתוף פעולה בין קבוצות  במחלוקת, כבסיס לבניית עתיד משותף וחברה משותפת  – מרכיבים חיוניים לדמוקרטיה ישראלית  בת-קיימא ופורחת. למטרה זו, המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה מעודד קהילות מפולגות לפעול יחד להשגת יעדיהן המשותפים, תוך תהליך של אינטראקציה, תמיכה והעצמה הדדית. הדבר נעשה על-ידי הובלה של מיזמים בין-קהילתיים; הדרכות מונחות ופעילויות בונות יכולת; כינוס ימי עיון, סדנאות וכנסים לפיתוח רעיונות מעשיים תומכי שינוי; ותרגומם של רעיונות אלה לכדי ממש. גבעת חביבה, כמובילה בתחומה, זכתה בפרס אונסק"ו לחינוך לשלום עבור פעילותה רבת השנים לקידום דיאלוג יהודי- ערבי ופיוס.

 

פרויקטים מיוחדים
הקרן לזכרו של ג'רלד קרומר, יחד עם "חותמים מחדש" ע"ר, בוחרים להעניק פרס מיוחד לפעילויות המשקפות את ערכיו של ג'רלד ז"ל. הפרויקטים הזוכים כוללים:
• הוצאת הספר "דרישת שלום" המרכז אסופת מאמרים מפי מגוון כותבים בנושא פרשת השבוע מזוויות שונות.
• קורס בין-דתי של ארגון "קולך" להעצמת נשים למנהיגות קהילתית למען נשים מוסלמיות, יהודיות ונוצריות בירושלים. במסגרתו נפגשו הנשים ללימוד משותף, עם דגש בהקניית כלים למנהיגות.
• פרויקט של בית הספר "רעות" לקידום תלמידים ממוצא אתיופי בצורה שמכבדת את מורשתם תוך מעורבות ההורים ותמיכה אישית בתלמידים.
• דיון פומבי בנושא הזר בתוכנו, נערך במרץ 2013 במכון ון ליר בירושלים לציון 5 שנים לפטירתו של ג'רלד קרומר. הדיון כלל מושב בנושא "הזר בתוכנו: מן המקורות" בו הציגו דברים הרב דניאל אפשטיין ממדרשת מתן ומדרשת ברוריה ופרופ' אלחנן ריינר מהאוניברסיטה העברית. במושב השני, בנושא "הזר בתוכנו: מהלכה למעשה" השתתפו פרופ' מנחם קליין מאוניברסיטת בר אילן וחבר הנהלה בעיר עמים, שרי בשי, מייסדת ומנכ"לית של ארגון "גישה – המרכז לחופש התנועה"; ויהושע דרורי, מייסד "ממזרח שמש" בית מדרש ומרכז יהודי לפעילות חברתית ומנהיגות ברוח המסורת המזרחית.
• פרויקט "אוהל אברהם" של תנועת "ארץ שלום", ארגון חברתי שמטרתו לקדם את יוזמות השלום וההידברות בין שני העמים באמצעות מסגרות מהותיות יותר מאשר אלה הפוליטיות. החזון של
"ארץ שלום" רואה שותפות בין יהודים ופלסטינים, המבוססת על קבלת האחר והפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה וכבוד הדדי. פרויקט "אוהל אברהם" פועל להקים מסגרת משותפת בה חברים מנהיגי דת יהודים ומוסלמים בעלי השפעה ציבורית בקהילותיהם. יוזמה זו באה בשל התחושה כי אמנם מתקיים בישראל שיח מערבי-חילוני בין ישראלים לפלסטינים, אולם הסכסוך הנמשך בין שני העמים במהותו, נעוץ בהבדלים דתיים. "ארץ שלום" מאמין שבאמצעות מנהיגים וטקסים דתיים ניתן למצוא פתרון. במאמציו לקדם סובלנות, "ארץ שלום" משתף פעולה עם פורום תג מאיר נגד האלימות של תג מחיר.

• בעקבות השתתפות בקורס "פוליטיקה חברתית וממשל מקומי" עבור נשים חרדיות במכללה, מיכל צ'רנוביצקי הקימה מפלגה המורכבת מנשים חרדיות בלבד בעיר אלעד. בפעם הראשונה בישראל, נשים התמודדו על מקום במועצה המקומית בקהילה חרדית. פעילות זו הובילה להקמת קורס וסדנה בשיתוף המכללה החברתית-כלכלית, עבור נשים וגברים מחלקים שונים בעיר אלעד למפגשי לימוד משותף. בעקבות הצלחת תכניות אלו, המכללה החברתית-כלכלית, בתמיכת קרן קרומר, תרחיב את התוכנית לאזורים אחרים בהם יש קהילות חרדיות.
• מחנה קיץ לילדים ישראלים ופלסטינים התקיים בקיץ 2015 על ידי פרויקט ROOTS, לקירוב בין ישראלים ופלסטינים, באמצעות פגישות חודשיות בין משפחות ישראליות ופלסטיניות, קבוצת נשים, פעילות עם קבוצות הנהגה מקומיות וחילופים תרבותיים. מחנה הקיץ נוהל על ידי "המרכז האלטרנטיבי בגליל", בזכות ניסיונו העשיר בעבודה עם ילדים ישראלים ופלסטינים.
• בשנת 2016 הוחלט להעניק את פרס קרן קרומר לארגון "שבל" (Shoval) , אשר פועל לקידום סובלנות כלפי קהילת הלהטבי"ם במגזר הדתי. ב"שבל" מתנדבים חברים מהקהילה הדתית הגאה, אשר מקיימים מפגשים בבתי הספר הדתיים, הישיבות והאולפנות ועם הצוות החינוכי ומציגים את סיפורם האישי של חברי קהילת הלהט"ב האורתודוקסים. עבור רבים מהצוות החינוכי, זוהי הפעם הראשונה בה הם פוגשים מישהו מקהילת הלהט"ב. בארגון כ 70 מתנדבים אשר משתתפים במפגשים אלו על מנת לשתף בקושי שלהם כדתיים גאים וכדי להעלות את המודעות בקהילה הדתית לאפשרות לשלב יחד אורח חיים דתי וגאה. למתנדבים אלה יתרון בכך שהם מגיעים מתוך הקהילה הדתית ומכירים את שפתה ותרבותה.
ארגון "שבל" מנסה להיכנס גם אל בתי ספר חרדיים ולאחרונה החל לקיים שיתוף פעולה גם עם משרד החינוך. בשנה"ל 2015-2016, מתנדבי "שבל" יפגשו עם סטודנטים וכן עם תלמידי מכינות קדם צבאיות.
• ב- 2017 הוחלט להעניק את פרס קרן קרומר לארגון "תיקון"- עבור כנס "מטרוז". ד"ר מאיר בוזגלו ייסד את תנועת תיקון בישראל בדצמבר 2012. התנועה מעלה שאלות ונושאים שמאתגרים את החברה הישראלית תוך מחויבות לזהות יהודית , באמצעות הפגשת מנהיגים משפיעים מתחומי החינוך, החברה והאקדמיה המחויבים לשינוי חברתי ולהתחדשות יהודית. התנועה ארגנה את כנס "מטרוז", אשר התקיים בין ה-10 ל- 14 בינואר  אשר 2017 בישראל (ירושלים, חיפה ושדרות) בהשתתפות 10 מוזמנים מהמגרב, אשר בולטים בתחומים של תרבות, חינוך, מחקר וגישור, כולל שני אקדמאים מארה"ב, משוררת ממדריד ופעיל חברתי מצרפת. המשלחת מחו"ל הצטרפה למנהיגים מתנועת תיקון בישראל למספר סמינרים, טיולי שטח ואירועי תרבות. בהתבסס על תרבות שכיחה, המשתתפים חקרו שיתופי פעולה בין יהודים ומוסלמים עם הפוטנציאל לקידום דו קיום. מעל 250 איש באירוע הפתיחה של הכנס; ששת הסמינרים שנערכו במסגרת הכנס ארחו כל אחד מעל 30 אקדמאים, אנשי לחינוך פעילים חברתיים ואמנים מובילים. קבוצה של 9 ח"כים קיבלה את המשלחת מחו"ל ואת חברי תנועת תיקון בכנסת. בחיפה נפגשה הקבוצה עם נציגי ארגונים ערבים- ישראלים, חלק מעבודה משותפת של תנועת תיקון עם עמותת "סיכוי". בשבת, קהילת שדרות ארחה את המשלחת והפגישה אותה עם מנהיגים מקומיים חשובים. הכנס הדגיש את העמדות שחלקו המשתתפים המוסלמים והיהודים: דאגה לגבי איומים של קיצוניות בשתי החברות, ערכים של גישות מתונות להיצמדות לדת ולשינויים והפוטנציאל העצום להסכם חדש בין מוסלמים ליהודים.

מאגר אקטיביזם משותף חברתי
כמענה לפילוג המתגבר בחברה הישראלית, ייסדה השנה קרן ג'ראלד קרומר, נתיבותיו נתיבות שלום, את המאגר האקטיביסטי החברתי המשותף, אשר מטרתו להעניק מענקים קטנים להתארגנויות יזומות לפיתוח או חיזוק של חברה משותפת. הארגונים הנתמכים הינם:

• כמון – כמאנה: 2 ערים קטנות הממוקמות בגליל. כמון הא עיר יהודית קטנה, אשר נוסדה בשנות ה 80, בה מתגוררים כ 600 תושבים. בשכנות לה, נמצאת כמנה – עיר בדואית, בה מתגוררים כ 1,000 תושבים. לאחר שנים רבות בהן שרר מתח רב בין שתי הערים, החליטה קבוצה של תושבים יהודים מכמון לנסות ולייצר דיאלוג עם שכניהם, להכיר אחד את השני, ולקיים פעילויות משותפות.

• דוגרינט: דוגרי משמעו "דיבור ישיר" בערבית ובסלנג ישראלי. פרויקט זה מתמקד בפעילויות און ליין, כגון מגזין ממוחשב וכן בטיולי שטח ואירועים ציבוריים. המגזין מפרסם מאמרים עשירים ומגוונים בנושאים הקשורים לחיי חברה שיתופיים בגליל, בלוגים וטורי דעות אישיים, חינוך, סביבה, צעירים, דת, תיירות ועולם המלכר"ים. המגזין מביא לידי ביטוי תחומי עניין משותפים ליהודים וערבים, מאפשר מרחב פלורליסטי, דו לשוני של דעות, חדשות, ארגון יוזמות ואירועים ומשמש פלטפורמה לפעילים ולארגונים א ממשלתיים להרחיב את השפעתם. דוגרינט הינו מקור המידע הדו לשוני היחיד בגליל והפרויקט הקהילתי היחיד אשר משלב מדיה דיגיטלית ויוזמות קהילתיות.

• הבוסתן בטמרה -משגב: בכפר הערבי טמרה, ממוקם "הבוסתן", פרויקט יהודי ערבי אשר נוסד ע"י משפחת עומרי גולדין, אשר נרצח בפיגוע התאבדות. הוריו הקימו את ה"בוסתן" לזכרו. במטרה לקדם ולשפר את הקשר בין ילדים, סטודנטים והורים לילדים יהודים וערבים באזור. בלב הגליל, ה"בוסתן" הוא מרחב משותף ליהודים ולערבים ללימוד חקלאות, אקולוגיה ואחד את השני. קבוצת ההורים נפגשת למטרת היכרות ומציאת דרכים לשיפור היחסים בין יהודים וערבים באזור.

• קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון בב"ש: קרן קרומר תומכת ב"מפגש מולטקה" מרכז ערבי יהודי בו מתקיים דו שיח בין סטודנטים מבן גוריון ובדואים מקומיים, בניסיון לשנות דרכי חשיבה.

• חלל שיתופי בכרמיאל: כרמיאל, הממוקמת בצפון ישראל, נחשבת לעיירת פיתוח יהודית. למרות זאת, יותר ויותר ערבים עוברים להתגורר בעיר, עקב מצוקת דיור בכפרים הערביים בקרבת מקום. בכרמיאל חיות כיום כ 1,000 משפחות ערביות, המייצגות כ 3-5% מכלל האוכלוסייה. בעיר לא קיימים בית ספר ערבי או מרכזים תרבותיים אשר יכולים לתת מענה לאוכלוסייה זו. כמו כן עלה הצורך לייצר מרחב לנקודות מפגש בין האוכלוסיות הערבית והיהודית המתגוררת בעיר. קבוצת מנהיגים פועלת יחד לקדם חלל תרבותי יהודי וערבי בכרמיאל.

• תכנית שתיל לפעילים אתיופיים ברמלה: קבוצת הפעילים האתיופים מונה כ 14-20 פעילים ופועלת כבר למעלה משלוש וחצי שנים. חבריה נפגשים אחת לשבוע בהשתתפות גדעון אמביה נציג שתיל, המנחה את המפגשים. לאחרונה פעלה הקבוצה למיגור הגזענות והאפליה. בנוסף מתמודדת הקבוצה עם נושאים מקומיים כגון היחסים בין קבוצות המיעוטים ברמלה. הקבוצה ברמלה נפגשת באופן קבוע עם מנהיגים ערבים מהקהילה. במסגרת מחויבותה ופעילותה הקבועה, הקבוצה ברמלה הוכיחה עצמה כמודל מוצלח לפעילות אקטיביסטית וכהשקעה נכונה גם בקהילות אתיופיות במקומות אחרים. בחודש מרץ השנה (2016), יתקיים סמינר לקיום דיונים עמוקים ומורכבים, הכוללים מומחים חיצוניים. בסמינר זה יסוכמו נושאי הפעילות לשנה הקרובה.

מודעות פרסומת